|
|
|
|
|
"נמל יציאה", נמל יפו, אוגוסט 2013 |
|
|
/www.artcity.co.il/Exhibition.php?ind=2160
"ואמר הקברניט אין דבר אין דבר
עוד מחר תישאני ספינה אל הים
אל הים הכחול עוד מחר..."
אהרון שבתאי בשירו "פונדק קטן"
נמל:
נקודת מפגש בין כניסה ליציאה, ארעיות, רגע בר חלוף. חוסר התחייבות... האומנם?
בניסיון לתפוס את הרגע, בזמן יציאה, נחשפים האמנים בבטן הרכה, בדריכות, בכוונה, בהחלטיות,
כי החשילה השעה לצאת מכור ההיתוך הפנימי, להרים את העוגן ולצאת לים הפתוח.
הם יצאו מהסטודיו הפרטי, האישי אל המרחב הציבורי, הכללי, הנגיש לכל.
אל המולת נקודת המעבר בין שם לכאן, זמן בו נפגשים הזמנים. אל המקום בו מתחברים החלקים.
שם מתחברים מעשיהם הפרטיים ומתכתבים עם הזולת.
זהו כתב ההתחייבות מנמל הבית. ולשוב.
ענת אריאלי.
|
|
|
|
פרי בשל ו תרמיל פתוח
הפסלים נבנים בעזרת מוטות ברזל בעוביים שונים שמרותכים (חשמלית) אחד לשני. המוטות הם כעורקים הנותנים באיטיות חיים ליצירה. בשיטה זו, ברזל האלקטרודות הופך חומר גלם בעזרתו אני יוצרת את הטקסטורה של העבודה.
הטקסטורות שהטבע יוצר, מהווים עבורי השראה. בכל פיסה אפשר למצוא את הקסם והעוצמה שלה. אם זה בטקסטורה של השריון של הצב, או בטקסטורה של העור של הנחש, או בצורה של בה מסודרים הגרעינים של הרימון ועוד. הצורה שהטבע בחר כדי להכיל את טעמו החמצמץ של הקיווי, או השקיות שהוא יצר כדי להכיל את המיץ, סידורם בתוך התפוז הם מקור השראה עבורי.
בעזרתם של מוטות הברזל, בקטרים שונים, אני יוצרת טקסטורות שמזכירות את הטקסטורות שבטבע.
החיבור בין היצירה והטבע אסוציאטיבי, לא מדובר בהעתקה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|