"יצירת האמנות הינה הנציגה הממשית של פעולות החלימה והדמיון. היא נובעת מתוכם ואף מתעדת ומנציחה אותם. באופן ציורי, ניתן לראות זאת כטרנספורמציה מממלכת החשיבה המופשטת של העולם הפנימי, לממלכת המעשה והביצוע של המציאות החיצונית. כך החלום אינו נגוז, כי אם נגנז אל תוך שפת היצירה שאוחזת אותו בין סמליה ומופעיה.
העבודות בתערוכה משקפות תכנים ממעמקי נפשם של היוצרים, אשר צפים ועולים מתוך כר נרחב של דמיון, ומאוסף עשיר של חלומות. אילו מצאו פירוש וביטוי ביצירות המוצגות. באמצעות עבודות אלו מפגישים אותנו היוצרים עם רגשות עוצמתיים מכל קצוות הקשת, באם זאת כאב ועצב, שמחה ואופטימיות, הנמהלים יחד בתהליך רקימה של מציאות-חלום חדש."
יעל בן-ארי, אוצרת התערוכה.
חווית האובדן, התמודדות בלתי פוסקת עם מות בני הבכור, מקבלת ביטויים פלסטיים שונים באמנות שלי. התמודדות זו, שמופיעה לעיתים קרובות בחלום הופכת למציאות באמצעות הדמיון. התמודדות שהפכה לחלק מההוויה היום יומית שלי.
היצירה אינה מביאה אותי לקתרזיס אלא מכריחה אותי להמחיש את המציאות אתה אני מתמודדת. הכאב מופיע בדימויים שונים: געגוע, פנטזיה, סיפור, כמיהה.
|